<h1>רבינו ירוחם נ"ג ח"ג</h1>
<h2>דף ה:</h2>
תפלה צריכה סמוך למטתו פירו' שלא יעשה שום מלאכה קודם כך פשוט בברכות ולפי פירש"י אפילו ללמוד אסור קודם תפלה כגון מי שיתפלל בבי' מדרשו ואינו מהלך לב"ה לא יפסיק וילמוד קודם שמא יהא טרוד בלמוד ויעבור זמן ק"ש ותפלה.
שנים שנכנסו לב"ה להתפלל אסור להקדים ולצאת עד שיתפלל חבירו ואם המתין לו יש לו שכר גדול כך פשוט בברכות.
<h2>דף ט:</h2>
זמן תפלה משיכיר חבירו ברחוק ד' אמות ומצוה מן המובחר שיתפלל אחר הנץ החמה מיד כך פשוט בברכות ומפרש בירושלמי בחבירו שאינו רגיל בו כ"כ.
צריך לכוין רגליו כשיתפלל כך פשוט בברכות. וכתב הראש בתחלה יאמר כלומר קודם שיתפלל יי' שפתי תפתח ולבסוף אחר תפלת י"ח יאמר יהיו לרצון וכו' כך פשוט בברכות.
<h2>דף י:</h2>
אסור לאכול קודם שיתפלל בבקר כך פשוט בברכות וכתב הרא"ש שמצ' כתוב בשם ר"י ואם התחיל לאכול קוד' שיעלה עמוד השחר ועלה עמוד השחר פוס' אף על גב דבתפלת המנח' אם התחילו אין מפסיקין. וכתב אבי העזרי ויכול לשתות מים קודם שיתפלל. ואם מותר לאכול קודם תפלת מוסף כתבתיו בדיני תפלת שבת.
<h2>דף יב.</h2>
וכל הכריעות כשהוא כורע כורע בברוך וזוקף בשם כלומר מגביה עצמו בשם וכורע כחזרא וזקיף כחויא כלומר כשמגביה עצמו כמו הנחש מעט מעט כך פשוט בברכות ופר"שי כחזרא שבט כלומר ביחד כורע בבת אחת ולא מעט מעט ופירש בערוך בשם רבינו האיי שהוא א' ממיני הקוצים שלא יכרע מאמצע מתניו וראשו זקוף אלא יכוף ראשו כאגמון. ובירושלמי ולא יכרע יותר מדאי. והכל שוחין עם ש"צ במודים ע"כ בירושלמי. ולמטה אכתוב כי צריך לכרוע אחר ג' פסיעות. אם יתפלל ואומר ש"צ מודי' כיצד יכרע וישחה אכתוב למטה בדין האומר מודי' וכו' כשש"צ אומר מודים כל העם כורעים ואומרים מודים דרבנן וזהו נסחו מודים אנחנו לך יי' אלהינו ואלהי אבותינו אלהי כל בשר וגומר עד על שאנו מודי' לך כך פשוט במסכת סוטה ובירושלמי מסיים בה בא"י אל ההודאות ולא נהגנו לחתום אלא כגמרא שלנו שאין בה חתימה.
<h2>דף יג.</h2>
תפלה בכל לשון כך פשוט בברכות וכתב רי"ף וה"מ בצבור אבל יחיד בלשון קדש כי לא ישאל אדם צרכיו בלשון ארמי. וכתוב בנמוקי תלמידי ה"ר יונה והנשים כיון שחייבות בתפלה מדוע נהגו לומר תפלה בלעז ורבני צרפת נתנו טעם כי התפלה הקבועה לצבור יכול יחיד לאומרה בכל לשון אבל שאלת צרכיו שמוסיף לו לבדו לא והרא"ש כתב כי לא נאסר ליחיד שאלת צרכיו אלא בלשון ארמי וכן נראה דעת התוספו'.
<h2>דף יד.</h2>
אסו' ליתן שלום לחבירו קודם שיתפלל ודוקא במשכי' לפתחו. ואסור לצאת לדרך קודם שיתפלל כך פשוט בברכות פירוש שלום כמו כריעה אבל שלום בפה מות' כמו צפרא דמרי טב וכיוצא בו ואפילו כריע' אינה אסורה אלא במשכים לפתחו אבל אם פגע בו בשום מקו' או בבית הכנסת מותר וכן כתב גאון בתשובה.
<h2>דף טו.</h2>
מי שאין לו מים ינקה ידיו בעפר או בכל מידי דמנקי לק"ש או לתפלה אין צריך לחזר אחר מים בעידן צלותא כך פשוט בברכות ויש גורסין בגמרא דוקא לק"ש אבל לתפלה צריך לחזר אחר מים כדאמרינן לגבל ולתפלה ולנטילה ד' מילין כמו שפשוט בפסחים ובחולין וכן כתב רי"ף וי"א שאין חלוק כי כמו שק"ש אין לחזר אחר מי' משום שלא יעבו' הזמן ה"ה לתפלה וכן נראה מדברי רש"י וכן נראה דעת התוספות. והרמ"בם כתב שמחזר לתפלה עד ד' מילין יתר מכאן אינו מחזר אלא מקנח ידיו ודיו.
<h2>דף טז.</h2>
פועלי' מתפללין אפילו עושין בשכרן פירוש שנותנים להם שכר וכל שכן אם אין נותנין להם אלא אכילה כך פשוט בברכו'.
<h2>דף כא:</h2>
נכנס לב"ה ומצא צבו' שמתפללין אם יכול להתחיל ולגמור קודם שיגיע ש"צ למודים יתפלל ואם לאו אל יתפלל לפי שצריך לשחות עם הצבור במודים שלא יראה ככופ' במי שחביריו משתחוי' לו. וכתב רי"ף ואם הוא יגיע למודים או לאח' מהברכות ששוחין בהן בשעה שש"צ אומר מודים שפיר דמי מאח' ששוחה. וכתב ר"ת כי כשאומר ש"צ מודים והיחיד הוא באמצע ברכ' יכול לשחות אבל בתחלת הברכה או בסוף אין צריך לשחו' כי אין שוחין בתחלת ברכה ולא בסופה זולתי באותן ששוחין בהן ולכתחלה לא יעשה כן זולתי אם יצטרך להתפלל כדי לסמוך גאולה לתפלה. מצא צבור מתפללין י"ח אם יכול להתפלל י"ח ולגמור קודם שיגיע ש"צ לקדושה יתפלל ואם לאו אל יתפלל פירוש שלא יוכל לענות קדושה כך פשוט בברכו'. ועו' פשוט והמתפלל לא יפסיק ליהא שמיה רבא כלומר תוך תפלת י"ח ולא יענה קדושה וכתבו המפרשים ואם יתפלל ואומר ש"צ קדושה או קדיש ישתוק ויכוין ולא הוי הפסק וכן כתב ר"אי ובה"ג ורש"י כתבו דשומע כעונה כדאמרינן בסוכה ומכל מקום עונה עדיף ולפיכך לא יתחיל אלא אם כן יכול לגמור קודם קדושה. ור"ת ור"י כתבו כי הוי הפסק ולפי זה לא אמרינן שומע כעונה אלא למי שאינו יודע. אין יחיד אומר קדיש כי אם בי' כלומר קדוש' כך פשוט בברכו'. וכתבו המפרשים ואם מתפלל ומגיע לנקדישך יאמר עם ש"צ מלה במלה נקדישך ויענה קדושה ואין קרוי הפסק אבל קדושה של סדר קדושה כלומ' של ובא לציון גואל יחיד אומרו וקדושה של יוצר כלומר של בשפה ברורה י"א שאין יחיד אומרו ויש מי שכת' שאומרו יחיד שאי' צרי' י' אלא קדושה של תפלת י"ח וראשון עקר וכן כתב הרמב"ם הילכך אמרינן כך עונין באימה ואומרין קדוש וברוך ואחר כך אומרין לאל ברוך נעימות יתנו וכו' וכן קבלתי מרבותי. והרא"ש כתב שאומרה שאינו אלא ספור דברים שמלאכי השרת מקדישי' כאדם שקורא פסוק דישעיהו אבל קדושת י"ח שאנו אומרין נקדש צרי' י' גם הרמ"בם צוה לבנו להגיה שהיחיד אומרה. ועוד פשוט בגמר' מגלה כל דבר שבקדושה אינו בפחות מי'.
<h2>דף כב.</h2>
בעל קרי אינו צריך טבילה. דבטלו לטבילותא בין לתפלה בין לד"ת כך פשוט בברכות דנהיג עלמא כתלתא סבי כר' יהודה בן בתירא דאין ד"ת מקבלין טומאה וכן כתבו רי"ף והרמ"בם ויש מי שפסק כי דוק' לד"ת אבל לתפלה צריך ט' קבין מים וכן כתב רב האיי דלא יתפלל בעל קרי עד שירחוץ.
<h2>דף כב:</h2>
מותר לאדם להשתין מים בתוך ד' אמות של תפלה והעושה לפנים משורת הדין נזהר מזה כך פשוט במגלה.
<h2>דף כד:</h2>
כשיתפלל לא יניח ידו על סנטרו כך פשוט בברכו'. פר"שי בשעה שמתעטש או מפהק שלא יראה פתיחת פיו ור"י גריס לא יניח כלומר בשעת תפלה שנראה כגס שמניח ידו על סנטרו הנקר' ברביליא בלעז. וגיהק ופיהק בתפלתו הרי זה מגסי הרוח וסימן רע לו ודוקא לרצונו אבל לא לאונסו והמתעטש מלמטה סימן רע לו כך פשוט בברכות.
<h2>דף כו.</h2>
ועוד פשוט בתפלת השחר ואם התפלל משעלה ברק השחר והאיר פני מזרח יצא אף על גב דעקר מצותה עם הנץ החמה כותיקין פירוש כאותם זקנים המדקדקים (במטה) [בזמנה] וזמנה ד' שעות ביום וד' בכלל כלומר שכל שעה רביעי' יכול להתפלל ואם התפלל עד חצי היום אחר ד' שעות נותנין לו שכר תפלה אבל שכר תפלה בזמנה אין נותנין לו.
ועוד כך פשוט בברכות ותפלת מנח' אם ירצה עד הערב יעשה כרבנן ואם ירצה עד פלג המנחה שהוא י"א שעות פחות רביע כי מנחה גדולה מו' שעות ומחצה ולמעלה וקטנה מט' ומחצה. וכתב רבינו האיי ואותם המקדימין להתפלל ערבית אינם יכולין להתפלל מנחה אלא עד פלג ולא עד הערב וכן אם רגילין להתפלל מנחה עד הערב כרבנן אינם יכולין להקדים ולהתפלל ערבית עד הלילה או יעשו כרבי יהודה דתפלת המנח' עד הפלג ואינ' יכולין לומ' מנחה מי"א שעות חסר רביע ולמעלה.
<h2>דף כז.</h2>
אסור לעבור כנגד המתפלל וחוץ לד' אמות מותר כך פשוט בברכות ואם אסו' לישב תוך ד' אמות אכתו' בס"ד. אל יתפלל אדם לא כנגד רבו ולא אחורי רבו כתבתיו בנתיב הב' בדיני ת"ח.
<h2>דף כח:</h2>
אסור להקדים תפלתו לתפלת צבור ודוקא בצבור פשוט בברכות. תפלת ערבית אם רשות או חובה כתבתיו בח"ה בתפלה יש י"ח ברכות וביבנה תקנו ברכה אחר' והם עתה י"ט והיא ברכת המינים כלומר למשומדים. מתי מזכיר מוריד הטל או מוריד הגשם או שאלה שהיא ותן טל ומטר כתבתיו בח"א.
מות' לאכול סעודה קטנה קודם תפלת המנחה בין מנחה קטנה בין מנחה גדולה וסעודה גדולה אסור קודם מנחה גדולה כך פשוט בברכות וכן מוכח בשבת וכן פסק ר"ת אבל רי"ף פסק אפי' סעוד' קטנה אסור קודם מנחה גדולה ותמצאנו מבואר בח"ד בדין לא ישב אדם להסתפר, מכל מקום לית הלכתא כמ"ד אסור לטעום כלום משיגיע זמן המנחה קודם שיתפלל כי לכ"ע מותר לאכול פירות.
<h2>דף ל.</h2>
סומא ומי שאינו יכול לכוין הרוחו' יכוין לבו כנגד אביו שבשמים ובחוצה לארץ יכוין כנגד ארץ ישראל ובארץ ישר' יכוין כנגד ירושלם ובירושלם יכוין כנגד בית המקדש ובבית המקדש כנגד בית קדשי הקדשי' היה עומד אחורי הפרוכ' הופך פניו לבית הפרוכת במזרח מחזיר פניו למערב במערב מחזיר פניו למזרח בצפון מחזיר פניו לדרום בדרום מחזיר פניו לצפון כך פשוט בברכות פירו' ואנו מכוונין למזרח מפני שאנו במערב ארץ ישראל וכן כתב רי"ף.
והיוצא לדרך משכי' ומתפלל ורב אשי בדרשא היה מתפלל עם הצבור מיושב וחוזר ומתפלל בביתו. פרש"י כי היוצא לדרך יכול להתפלל קודם היום ור"ת פי' משיעלה עמוד השחר קודם הנץ החמה אבל קודם היום לא וכשיגיע זמן ק"ש קורא וכן פסק ר"ח ובה"ג דקורא ק"ש ומתפלל דמסמך גאולה לתפלה עדיף.
<h2>דף לא.</h2>
אין עומדין להתפלל אלא מתוך הלכה פסוקה כגון בנות ישראל החמירו על עצמן וכו'. ואין עומדין להתפלל לא מתוך שחוק ולא מתוך שיחה אלא מתו' שמח'. והעוסק בצרכי צבור כעוסק בד"ת לעמוד בתפלה כך פשוט בברכות. המתפלל צריך שיכוין לבו כאלו שכינה כנגדו כך פשוט בברכות. ועוד פשוט ביבמות המתפלל צריך שיתן עיניו למטה ולבו למעלה. ועוד פשוט בגמרא ולא ישמיע קולו בתפלתו. וצריך שיחתוך בשפתיו.
ועוד פשוט בברכות דלא יתפלל לכל רוח שירצה דכתיב וכוין פתיחן ליה בעליתיה כנגד ירושלם. ויתפלל במקום שיש חלונות.
אסור להשמיע קולו בתפלתו והרי זה מקטני אמנה ודוקא שיכול לכוין בלחש אבל אם אינו יכול לכוין בלחש מותר ובצבור אסו' אפילו אם [אינו] יכול לכוין כך פשוט בברכות ובירושלמי אם אינו יכול לכוין ביחיד מות' אפי' בקול רם. בתפלה חותם בברכות י"ח גואל ישראל וחותמין מצמיח קרן ישועה ולא מגן דוד כך פשוט בפסחים.
<h2>דף לב:</h2>
חיי' להתפלל ג' פעמי' ולא יתפלל כל היום כלו כל הג"פ כלומר כל הג' תפלות לא יתפלל ביחד אלא כל אחת בזמנה כך פשוט בברכות. צריך לשהות מעט קודם שיתפלל, ומעט אחר שיתפלל כך פשוט בברכות.
<h2>דף לג.</h2>
מזכירין גבורת גשמים כלומר מוריד הגשם בברכת אתה גבור ושאלה כלומר תן טל ומטר בברכת השני' כך פשוט בברכות. ופשוט בתעניות שמזכירין גבור' גשמים מי"ט האחרון של חג שהוא ח' עצרת ומזכירין בתפלת מוסף ולא בתפלת יוצר ומזכירו לעולם בתפלה כל ימו' החורף עד יום ראשון של פסח בתפלת המוסף כי ביו' ראשון של פסח בתפלת מוסף או' מוריד הטל ואומרו כך כלומר טל עד יום אחרון של חג במוסף כמו שכתבתי. וכתב אב"י העזרי דאסור ליחיד להקדים תפלת מוסף ולהזכיר גבורת גשמים קודם ש"צ בי"ט אחרון של חג אפילו הוא חולה או אנוס לפי שאסור ליחיד להזכיר עד שיזכיר ש"צ בין לחש בין בקול רם כלומר שיכריז קודם שיתפללו כמו שרגיל להכריז ש"צ כשרוצי' העם להתפלל בלחש אבל אם נכנס לב"ה ומצ' צבור שמתפללין תפלת מוסף יכול להתפלל גם הוא בלחש ולהזכי' גבורת גשמים אף על פי שלא שמע הכרזה מפי ש"צ וכן נראה מהירושלמי. אבל רב עמרם כתב שאחר שהזכיר גבורת גשמים במוסף ש"צ מתחילין העם להזכיר לתפלת המנחה ונראה שפיר' כך הירושלמי והעם לא נהגו כן אלא כאב"י העזרי ועוד פשוט ואנו שיש לנו ב' י"ט אחרונים של חג כיון שהתחיל ביום ראשון מהם להזכיר גבורת גשמים שוב אינו פוסק שלא נאמר שיפסיק מנחה וערבית עד למחרת במוסף שיזכירנו פעם שנית. ועוד פשוט מתחילין לומר שאלת גשמים כלומר ותן טל ומטר בברכת השנים מז' ימים במרחשון ואילך ובבבל עד ס' יום בתקופת תשרי כי לא היו כל כך צריכים למים, בפרובינציא נהגו לומר שאלה בז' במרחשון כי אין לנו ללכת אחר בני בבל בזה כי אנו צריכין למטר קודם ס' יום בתקופה ובשאר ארצות נהגו כבני בבל לס' בתקופה. ועוד פשוט ויום ס' כלאחר ס' ומזכירין אותו ביום ס' וכתב אב"י העזרי כדאמר בירושלמי שמוני' אלו הס' יום מעת נפילת התקופ' ופעמים יבא ביום ופעמים יבא בלילה והעם אין נוהגין כך. ועוד פשוט שאומר שאלה בברכת השנים עד שיצא ניסן. אנשי כנסת הגדולה שהם עזרא ובית דינו תקנו ברכות ותפלות וקדושות כך פשוט בברכות.
<h2>דף לג:</h2>
האומר יברכו' טובים הרי זה דרך מינות על קן צפור יגיעו רחמיך ועל טוב יזכר שמך מודים מודי' משתקים אותו כך פשוט במגלה ובברכות.
<h2>דף לד.</h2>
ויתפלל ואחר כך ישאל צרכיו ויאמר אח' תפלתו כל מה שירצה. ולא ישאל צרכיו לא בג' ראשונות ולא בג' אחרונות אלא באמצעיות מעין כל ברכה כגון אם יש לו חולה בברכ' חולים וכיוצא בזה פירו' ואפילו באמצע הברכה ויסדיר שבחו של הקב"ה ואחר כך יתפלל כגון ג' ראשונות שהן שבח להקב"ה והאמצעיות שאלת צרכיו הם. וכתבו ר"ח ור"ת הא דלא ישאל אדם צרכיו לא בג' ראשונות ולא בג' אחרונות ה"מ יחיד אבל צבור כגון פזמונים וקרוב' וזכרנו וכן יעלה ויבא ועל הנסים מותר ואפילו באמצע ברכה. ועוד פשוט בע"ז (ז:) דשואל אדם צרכיו בשומע תפלה פי' ואפי' באמצע ברכה ואפילו שלא מעין הברכה. ועוד פשוט (ברכ' לא.) דאם רוצה לומר אחר תפלתו כסדר י"ה אומר ואפילו שלא עקר רגליו והוא כמו בג' אחרונו'.
אין לשחות בסוף כל ברכה אלא היכא דתקון לשחות ואם בא לשחות בתחלת כל ברכה ובסופה מלמדין אותו שלא ישחה כך פשוט בברכו'. ומוכח כי באמצע הברכה שוחה אם ירצ' וזוקף בסוף הברכה ולפיכך נוהגין בר"ה ובי"ה לשחות בתפלה ובסוף הברכה זוקף. חייב לכרוע בתפלת י"ח בברכה א' בתחלה ובסוף וכן בהודאה שהיא מודים תחלה וסוף, וצריך שיכרע עד שיהיו בולטין החוליות שבשדרה פירוש בולטות לחוץ, או שיהיה איסר כנגד לבו ויראנו פירש רבינו האיי שיהא מונח בקרקע ויראנו. ומי שאינו בריא ואינו יכול לכרוע מנענע בראשו ומצער נפשיה ומיחזי כמאן דכרע.
<h2>דף לד:</h2>
אחר התפלה מפסיע ג' פסיעות לאחוריו ואח' כך נותן שלום לשמאלו שהוא ימין דהק"בה העומד כנגדו ואחר כך לימין עצמו ויפסיעם בכריעה אחת ולא יחזור מיד למקומו כך פשוט ביומא. כתב רי"ף ולא יחזור מיד למקומו. וי"א שיעמו' שם במקום שפסע ג' פסיעות עד שיתחיל ש"צ לחזור בקול רם התפלה ואז חוזר למקומו. וי"א עד שיגיע ש"צ לקדושה לא יחזור למקומו ע"כ. ונראה כי ביחיד כלומר כשמתפלל יחיד אינו חוזר מיד אלא ישהה מעט. אם יענה הוא בעצמו אמן אחר ברכותיו כתבתיו בנתיב י"ג בברכת המצות בח"א.
